הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת בְּיַחַד אִתִּיאֲנִי מְמָאֶנֶת לִשְׁקֹעַהַתְּנוּעָה טִבְעִיתאֲנִי בְּהִתְנַגְּדוּתלִשְׁקֹעַ זוֹ לֹא אֶפְשָׁרוּת.אֵיזֶה מִשְׁקָע יִוָּצֵראִם אֲוַתֵּרמָה יִתְגַּלֶּה אִם אַסְכִּים לְהִשָּׁבֵרלְהִקָּבֵרמָוֶת שֶׁל יוֹםצַד אַחֵרכְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ נִגְמֶרֶתהַלַּיְלָה מַתְחִילכַּדּוּר הָאֵשׁ מְפַנֶּה מָקוֹם שֶׁל כָּבוֹדלַחֲשֵׁכָה. מְדַמְדֶּמֶת, מְדַמֶּמֶתנְמַסָּה.אֲנִי, לוֹקַחַת נְשִׁימָה אֲרֻכָּה וּשְׁטוּחָהוּמַמְשִׁיכָה.

יָצָאתִי לַהֲלִיכָה וְחָשַׁבְתִּישֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת שֶׁזֶּההָרֶגַע שֶׁלִּפְנֵיוְאוּלַי אַחֲרָיו הַכֹּל יִשְׁתַּנֶּה. וּבְעוֹד זְמַן אֶחְשֹׁבעַל הָרֶגַע הַזֶּה,שֶׁבּוֹ לֹא הָיָה לִי מֻשָּׂגשֶׁהוּא הָרֶגַע שֶׁלִּפְנֵי. וְהֵבַנְתִּי שֶׁזֶּה רֶגַעשֶׁלָּעַד לֹא יָשׁוּבוְנִתְּנָה לִי הִזְדַּמְּנוּתבָּרֶגַע הַזֶּה שֶׁלִּפְנֵי. וְעָלָה בִּי חִיּוּךְמִתְּנוּךְ לִתְנוּךְ,הֵרַמְתִּי מַבָּטוְשָׁאַפְתִּי עָמֹק וְיָדַעְתִּי,שֶׁזֶּה הָרֶגַע.וְלֹא מְשַׁנֶּהמָה יָבוֹא אַחֲרֵי.

בָּחֲרָה בִּפְרָאוּתעַל פְּנֵי בֵּית קֶבַעשָׁעוּן עַל חַיִּיםשֶׁבָּנְתָה מֵרָצוֹן.מִשַּׁחַר שְׂעָרָהּהֶעֱדִיפָה נוֹף שֶׁל שִׁירָהמַנְגִּינָה מְרַקֶּדֶת.חֵרֶף הַקֹּשִׁיחָזוֹן אַמִּיץמִשְּׁנָתָהּ.

כְּשֶׁאֲנִי כּוֹתֶבֶת,אֲנִי מִתְאַפְשֶׁרֶת.הַמִּלִּים צָפוֹת עַל פְּנֵי הַשֶּׁטַח,מְגַלּוֹת אֶת כָּל מָה שֶׁבִּפְנִים.מַרְגִּיעוֹת אֶת הַכְּאֵב,מַנְמִיכוֹת אֶת הָרַעַשׁ וְהָאֵשׁ,וּמְנַקְּזוֹת אֶת הַדְּמָעוֹת.וְלִפְעָמִים הֵן מַגְבִּירוֹת,מַדְגִּישׁוֹת נוֹכְחוּת,מְאַפְשְׁרוֹת אֶת הַכָּאוֹסמְסַמְּנוֹת גְּבוּלוֹת.חוֹזְרוֹת וּמַזְכִּירוֹת שֶׁזֶּה בְּסֵדֶרלְהַמְשִׁיךְ לִפְעֹם.

אֲנִי כּוֹתֶבֶתמֵאָז שֶׁאֲנִי יַלְדָּהרַק עַל הַקַּוִּים,רַק בַּחֲרוּזִים,חַיֶּבֶת שֶׁיַּתְאִים.עִם מַסֵּכוֹת וְחוֹמוֹתמְגִנָּה עַל כָּל הָאֵיבָרִים.שֶׁלֹּא יִהְיוּ חֲשׂוּפִיםלָעוֹלָם, לְעַצְמִי. שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה אַחַר כָּךְ,אוּלַי עֶשְׂרִים,מְוַתֶּרֶת עַל הַתַּבְנִיּוֹת,מַתְחִילָה לִכְתֹּב מִבִּפְנִים.מְקַלֶּפֶת שְׁכָבוֹת,מְעזָּה לָגַעַת.פָּחוֹת מַאֲמָץ חוֹשֵׂף אֹמֶץ.הַסּוֹדוֹת פּוֹרְצִים הַחוּצָה,הַמִּפְלָצוֹת מִתְמַזְּגוֹת בְּתוֹכִי.

מִכֹּל הַמְּקוֹמוֹתנִמְשַׁכְתִּי אֶל הָאֵשׁ.עֲרֵמָה שֶׁל גְּזָעִים יְבֵשִׁיםוְאֵשׁ אֵין.פַּרְפַּר לָבָןהוֹבִיל אוֹתִי לְאֹרֶךְ הַנְּבִיעָהאֶל מָקוֹם מְדֻיָּק וּמוּגָן,לְיַד הַפֶּרַחשֶׁקֹּדֶם לֹא יָדַעְתִּי אֶת שְׁמוֹ.

תִהְיִי טוֹבָה אֵלַיִךְ. זֶה בְּסֵדֶר לִהְיוֹת קְשׁוּחָה עִם עַצְמֵךְ. וְגַם רַכָּה. אַל תְּוַתְּרִי לְעַצְמֵךְ, לְוַתֵּר זֶה מְנַוֵּן. אֲבָל לִפְעָמִים כֵּן, תְּוַתְּרִי. תַּרְגִּישִׁי מָתַי. תִּדְרְשִׁי מֵעַצְמֵךְ כִּי אַתְּ יְכוֹלָה. תַּאֲמִינִי בְּעַצְמֵךְ. יֵשׁ בָּךְ אֶת הָעוֹצְמוֹת. בְּלִי הַבִּקֹּרֶת וְהָאַשְׁמָה הֵן מְיֻתָּרוֹת. תִּזְכְּרִי אֶת הַכַּוָּנָה תִּסְתַּכְּלִי פְּנִימָה תִּרְאִי אוֹתָךְ תָּעֵזִּי לְהַבִּיט פְּנִימָה וְלִרְאוֹת הַכֹּל. אַל תִּשְׁפְּטִי, אַל תְּפָרְשִׁי,… להמשיך לקרוא תִּהְיִי טוֹבָה אֵלַיִךְ

בַּיּוֹם בּוֹ אֲחֵרִים בִּקְּשׁוּ אֶת הַשָּׁמַיִם הִיא בִּקְּשָׁה מָקוֹם. מָקוֹם בּוֹ תּוּכַל לְהַנִּיחַ אֶת רֹאשָׁהּ וּלְהַרְפּוֹת מְקוֹם אֵלָיו תַּרְגִּישׁ שַׁיֶּכֶת מָקוֹם בּוֹ תִּרְצֶה לְהִשָּׁאֵר וְיִשָּׁאֵר בָּהּ. אוּלַי הַשָּׁמַיִם הֵם הַמָּקוֹם.

שָׂם בַּמִּדְבָּר, פְּעִימוֹתֵנוּ הִתְלַכְּדוּ לָרֶשֶׁת שֶׁל מִלִּים. חֵץ לְתוֹךְ הַלֵּב, עוֹלָם בְּסַכָּנָה. תְּפִלָּה. – קוֹנְקְרֵטִיּוּת וְסֵדֶר, עַיִן טוֹבָה, יְאַפְשְׁרוּ לִפְרֹשׂ גְּבוּלוֹת. עֲבוֹדַת נְמָלִים. וְאָנוּ נִטְוִים.

צוֹם. וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם. הַכֹּל אוֹ כְּלוּם. מָה שֶׁלִּי וּמָה לֹא שַׁיָּךְ יֵשׁ יִתְרוֹנוֹת בְּאֶתְגָּר יֵשׁ לְמִדָּה בַּחֶלְקִי. מַהוּ חֶלְקִי.