17/06/2014

מרגישה לכודה.

כמו בגולם.

לא יכולה לדבר עם אף אחד.

אף פעם לא יכולתי.

לא ממש.

האי של טרומן זה אני.

כל הדמויות בתוכי.

אני יצרתי את כולם.

בניתי עולם.

לא שייכת לחוץ

אף פעם לא הייתי.

בניתי לי עולם

מידי פעם אני מציצה החוצה.

לפעמים נחמד שם לפעמים לא משהו.

פתאום יש פולסים של משהו אמיתי.

האור הזה. האנרגיה הזו.

נכנסים וממלאים והכל פתאום פתוח ואפשרי.

אבל גם מפחיד ומאיים על העולם הזה שבניתי.

עולם נוח, מגונן וקצת בודד.