יָצָאתִי לַהֲלִיכָה וְחָשַׁבְתִּי
שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת שֶׁזֶּה
הָרֶגַע שֶׁלִּפְנֵי
וְאוּלַי אַחֲרָיו הַכֹּל יִשְׁתַּנֶּה.
וּבְעוֹד זְמַן אֶחְשֹׁב
עַל הָרֶגַע הַזֶּה,
שֶׁבּוֹ לֹא הָיָה לִי מֻשָּׂג
שֶׁהוּא הָרֶגַע שֶׁלִּפְנֵי.
וְהֵבַנְתִּי שֶׁזֶּה רֶגַע
שֶׁלָּעַד לֹא יָשׁוּב
וְנִתְּנָה לִי הִזְדַּמְּנוּת
בָּרֶגַע הַזֶּה שֶׁלִּפְנֵי.
וְעָלָה בִּי חִיּוּךְ
מִתְּנוּךְ לִתְנוּךְ,
הֵרַמְתִּי מַבָּט
וְשָׁאַפְתִּי עָמֹק
וְיָדַעְתִּי,
שֶׁזֶּה הָרֶגַע.
וְלֹא מְשַׁנֶּה
מָה יָבוֹא אַחֲרֵי.
