09/11/2015 אז עכשיו אני בנפילה. כמעט חופשית.  עדיין מבוקרת. עדיין מסתכלת למטה ובודקת. אבל מצליחה לראות. והפעם במקום את העורף במקום את הגב אני רואה פנים. והן מחייכות. אליי ואחד אל השני וזה עדיין קשה לי וגם אם הבנתי שכנראה שלעולם לא באמת אגיע אני פשוט נהנית מהנפילה.

16/11/2015 פתאום רגשות אם קודם יצרתי אותם, עכשיו הם נוצרים להם בעצמם. אם קודם חשבתי אותם עכשיו הם פתאום מגיעים מבפנים. אם קודם הצלחתי לשלוט בהם, עכשיו הם משתוללים. לא סגורה על זה שאני אוהבת את המצב. לא סגורה על זה שלא…

21/11/2015 כשהם רוקדים הם חופשיים. הם כל כך מחוייכים. התנועות שלהם חופשיות. אפילו התנועות המגושמות שאנחנו כמבוגרים כל כך חוששים מהן, יפות וחינניות ומתחברות עם החיוך החופשי והמשוחרר והמאושר הזה. אין להם עכבות. עדיין.

09/11/2015 מה זה בשבילי הוויקנד? זה לגלות את מאצ'ו פיצ'ו. לא את העיר עצמה. כולם כבר יודעים שהיא קיימת. לא רק לראות אותה בעיניים. רבים כבר חזו בפלא. זה לגלות שיש שם עדיין חיים.  נשמות טהורות. זה להצליח להסתכל באמת. לא רק עליהם אלא גם על עצמי  ולראות. באמת לראות פנימה.

08/11/2015 האור. מצאתי אותו. מצאתי אותו. הוא אמנם רחוק אבל מצאתי אותו. הכרתי אותו קודם. שמעתי את שמו, פינטזתי עליו ואתמול זה קרה הוא נגלה לעיני במלוא תפארתו והדרו. הייתי בו והייתי מוארת והוא דבק בי והארתי בחזרה. הייתי מוקפת והאור לא עזב. נתתי לו להכנס ולמלא את כולי והארתי והוארתי. זה לא היה חלום… להמשיך לקרוא האור