תָּמִיד יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת אֶת הַדֹּפֶק שֶׁלִּי.

פֹּה בַּשֶּׁקֶט שֶׁל הַמִּדְבָּר

הִצְלַחְתִּי גַּם לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ.

  

רַעַשׁ שֶׁל תֻּפִּים רְחוֹקִים

אוֹ דַּהֲרוֹת סוּסִים בְּהִלּוּךְ אִטִּי.

  

הִסְתַּכַּלְתִּי עַל הַתְּנוּעוֹת בְּיַד יָמִין,

הִקְשַׁבְתִּי לְקוֹלוֹת בְּאֹזֶן שְׂמֹאל, וְהַקּוֹל הִסְתַּנְכְּרֵן.