תִהְיִי טוֹבָה אֵלַיִךְ.

זֶה בְּסֵדֶר לִהְיוֹת קְשׁוּחָה עִם עַצְמֵךְ.

וְגַם רַכָּה.

אַל תְּוַתְּרִי לְעַצְמֵךְ,

לְוַתֵּר זֶה מְנַוֵּן.

אֲבָל לִפְעָמִים כֵּן,

תְּוַתְּרִי.

תַּרְגִּישִׁי מָתַי.

תִּדְרְשִׁי מֵעַצְמֵךְ

כִּי אַתְּ יְכוֹלָה.

תַּאֲמִינִי בְּעַצְמֵךְ.

יֵשׁ בָּךְ אֶת הָעוֹצְמוֹת.

בְּלִי הַבִּקֹּרֶת וְהָאַשְׁמָה

הֵן מְיֻתָּרוֹת.

תִּזְכְּרִי אֶת הַכַּוָּנָה

תִּסְתַּכְּלִי פְּנִימָה

תִּרְאִי אוֹתָךְ

תָּעֵזִּי לְהַבִּיט

פְּנִימָה

וְלִרְאוֹת

הַכֹּל.

אַל תִּשְׁפְּטִי,

אַל תְּפָרְשִׁי,

תַּחְמְלִי.

תְּחַבְּקִי.

אֶת הַכֹּל.

אִם קָשֶׁה לָךְ לִרְאוֹת

זֶה לֹא בִּגְלַל מָה שֶׁנִּמְצָא

אֶלָּא בִּגְלַל הַדֶּרֶךְ.

הַפַּרְשָׁנוּת הִתְחַלְּפָה

הִתְעַרְבְּבָה

הִשְׁתַּנְּתָה

הִתְגַּלְגְּלָה.

נַסִּי לִרְאוֹת מֵעֵבֶר,

לְקַלֵּף,

לְנַקּוֹת,

לְטַהֵר,

אֶת הַמַּהוּת,

אֶת כָּל מָה שֶׁנִּמְצָא בְּתוֹכֵךְ

שֶׁלָּךְ.

לְטַאֲטֵא וְלִשְׁטֹף הַחוּצָה

אֶת מָה שֶׁהִצְטַבֵּר

מֵאֲחֵרִים

וְלֹא מַתְאִים יוֹתֵר

לֹא נִדְרָשׁ יוֹתֵר

לֹא מְשָׁרֵת אוֹתָךְ.

תּוֹצִיאִי,

תְּנַעֲרִי,

תִּתְנַעֲרִי,

תִּתְנַקִּי,

וְתִהְיִי טוֹבָה אֵלַיִךְ.