נְבִיעָה

כְּשֶׁאֲנִי כּוֹתֶבֶת,
אֲנִי מִתְאַפְשֶׁרֶת.
הַמִּלִּים צָפוֹת עַל פְּנֵי הַשֶּׁטַח,
מְגַלּוֹת אֶת כָּל מָה שֶׁבִּפְנִים.
מַרְגִּיעוֹת אֶת הַכְּאֵב,
מַנְמִיכוֹת אֶת הָרַעַשׁ וְהָאֵשׁ,
וּמְנַקְּזוֹת אֶת הַדְּמָעוֹת.
וְלִפְעָמִים הֵן מַגְבִּירוֹת,
מַדְגִּישׁוֹת נוֹכְחוּת,
מְאַפְשְׁרוֹת אֶת הַכָּאוֹס
מְסַמְּנוֹת גְּבוּלוֹת.
חוֹזְרוֹת וּמַזְכִּירוֹת שֶׁזֶּה בְּסֵדֶר
לְהַמְשִׁיךְ לִפְעֹם.

2 תגובות בנושא “נְבִיעָה

כתוב תגובה לlilachgalil לבטל